אופנים בשביל ירושלים

<div dir="rtl" align="justify"><p>דו&quot;ח זה הוכן ע&quot;י המכון לתכנון ומחקר תחבורה בטכניון בעבור מינהלת נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע&quot;מ, המנהלת את פרוייקט הרכבת הקלה בגוש דן. הדו&quot;ח בוחן את גורמי המעבר משימוש ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית וטומן בחובו המלצות לשינוי הרגלי נסיעה.

<strong>מקומם של האופניים מקבל משנה תוקף בתוכנית הכללית של מערך התחבורה הציבורית המחודש, הדו&quot;ח עומד על הצורך בבניית תשתית משלימה להליכה ברגל ורכיבה על אופניים כחלק אינטגרלי ממערך התחבורה הציבורית המודרני. </strong></p> <p>

הדו&quot;ח מציין כדוגמא בולטת את העיר פריז, אשר סללה נתיבי תחבורה ציבורית בכדי להפחית את השימוש ברכב הפרטי ברחבי העיר, כאשר הנת&quot;צים שסומנו רחבים דיים בכדי להכיל בתוכם רוכבי אופניים ואוטובוסים ובכדי לתקן את העדיפות שניתנה לרכב הפרטי.

<div align="justify">במסמך זה, שנכתב לבקשת חה&quot;כ גלעד ארדן ע&quot;י מחלקת המחקר של הכנסת, נסקרת המדיניות לעידוד השימוש באופניים במדינות אלה: אוסטרליה, ארה&quot;ב, בריטניה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, פינלנד ושבדיה. אופניים משמשים אמצעי תחבורה יומיומי בעיקר בנסיעות במרחב העירוני, ועל כן תחום זה נתון בעיקרון לאחריותן של עיריות ושל מועצות מקומיות, ולכאורה אינו מעניינו של השלטון המרכזי. עם זאת, דומה כי יש חשיבות מיוחדת להשתתפות של ממשלות מרכזיות בעידוד השימוש באופניים, משתי סיבות לפחות:

• הצורך להגביר את התיאום בין גורמים רלוונטיים ולאגם משאבים, למשל בהכנת תוכניות מיתאר, וכן במחקר, בפיתוח ובהערכה של טכנולוגיה ומדיניות לקידום תחום הרכיבה;

• חלק מהפירות של ההשקעה בעידוד רכיבה באופניים נקטפים בעיקר ברמה הארצית ונותרים &quot;שקופים&quot; למדי ברמה המקומית, ועל כן עלולים להיעלם מעיניהם של קובעי מדיניות מקומיים (למשל תועלת לבריאות הציבור והקטנת צריכת הדלק הלאומית). בפועל, סקר רב-לאומי שערך הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (ה-OECD) בנושא זה העלה כי תוכניות לאומיות קיימות באופן זה או אחר ברבות מהמדינות שהשתתפו בו (15 מתוך 20). במסמך זה מוצגים בקצרה יתרונות השימוש באופניים ונסקרים מגוון תחומי מדיניות לעידודו במדינות שונות.

השורה התחתונה של הכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" - ההשקעה באופניים משתלמת למשתמש ולכולם:

• מה שמתכנני ערים מגלים לרוב הוא שמעט כסף המושקע בתשתיות אופניים יכול להביא לתוצאות מרחיקות לכת. רולוף ויטינק, מארגון המחקר ההולנדי Interface for Cycling Expertise, אומר כי השקעתה של בוגוטה בתשתיות לאופניים הניבה חיסכון גדול פי 7. לדבריו, הדבר נבע משימוש יעיל יותר במרחב העירוני ומירידה בכמות התעבורה.

• נתון נוסף שעולה מהניסיון העולמי הוא ששיעורי תאונות הדרכים יורדים בכל מקום שבו הרכיבה על אופניים צוברת תאוצה, כיוון שהמכוניות נאלצות להאט והנהגים מתרגלים לחלוק את הכביש עם הרוכבים. "אנחנו רואים הרבה יותר אנשים שמוכנים לנסות זאת, וזה הופך בטוח יותר ככל שאנחנו מתקרבים למסה קריטית", אומר סילקה קנדי-טוד מרשות התחבורה של לונדון. "מספר התאונות צומצם בחצי ומספר הרוכבים הוכפל".

• אחת ההשקעות הפשוטות והמהירות ביותר היא מתקן החניית האופניים הפשוט. הסטנדרט הוא שמקום חנייה אחד למכונית יכול לשמש 10 זוגות אופניים. כאשר מתאימים מתקנים אלה - אם בודדים ומפוזרים או מרוכזים במגרש חניית אופניים - למערכת הרכבות, הנפח מרשים. כמעט 30% מנוסעי הרכבות בהולנד רוכבים על אופניים לתחנה, ו-12% נוספים עולים שוב על אופניים על מנת להגיע ליעדם הסופי.

חופש הבחירה והרכב הפרטי, עוז נחום.

בחיבור זה אדון באחת הסוגיות החשובות והפחות נידונות בחיי היום יום בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט: השימוש ברכב הפרטי כאמצעי העיקרי להשגת ניידות. בחיבור זה אדון בקצרה במשמעות הבחירה ברכב הפרטי ותוצאותיה. מפאת קוצר היריעה לא ארחיב את הדיון במאזן התועלת וההפסד כתוצאה משימוש ברכב פרטי, ולא אדון בהרחבה באלטרנטיבות הקיימות לשימוש ברכב פרטי.